יכולת מילוי:

כמות עלי התה בכל שקית צריכה להיות עקבית כדי להבטיח טעם אחיד בתה המבושל.

יש לכייל את ציוד המילוי ולתחזק אותו באופן קבוע כדי להשיג דיוק.

תיוג ותיוג:

לשקיות תה רבות יש תוויות נייר או תגיות המצורפות למיתוג וכדי לספק מידע על התה.

התיוג צריך לכלול פרטים כמו סוג תה, הוראות בישול וכל מידע על מיתוג רלוונטי.

אריזה ואריזה:

לאחר מילוי ואיטום, שקיות התה נארזות בדרך כלל בתיבות או מכולות אחרות להפצה.

חומרי אריזה צריכים להיות מתאימים למגע מזון ולספק הגנה מפני לחות, אור וחמצן, שיכולים להשפיל את התה.

בקרת איכות:

אמצעי בקרת איכות צריכים להיות במקום לאורך כל תהליך הייצור כדי להבטיח ששקיות התה עומדות בתקני האיכות הרצויים.

זה כולל בדיקות לפגמים, איטום נכון ומילוי עקבי.

תאימות רגולטורית:

על יצרני שקיות התה לדבוק בתקנות רלוונטיות לבטיחות מזון ובתקנות איכותיות באזורים שלהם.

עמידה בתקנות מבטיחה כי המוצר בטוח לצריכה.

שיקולים סביבתיים:

צרכנים רבים מודאגים מההשפעה הסביבתית של שקיות תה. היצרנים רשאים לבחור בחומרים מתכלים או קומפוסטטיים כדי לטפל בדאגות אלה.

בטיחות ובריאות צרכנים:

וודא ששקיות התה נטולות מזהמים וכימיקלים העלולים להוות סיכונים בריאותיים.

בצע בדיקות קבועות עבור מזהמים כמו מתכות כבדות, חומרי הדברה ופתוגנים מיקרוביאליים.

אלה כמה סטנדרטים ושיקולים כלליים לייצור שקיות תה. עם זאת, דרישות ספציפיות עשויות להשתנות לפי ביקוש המותג והשוק. זה חיוני ליצרנים להקים פרוטוקולי בקרת איכות משלהם ולהקפיד על תקנות ישימות ובמקביל לשקול גם חששות בטיחותיים סביבתיים וצרניים.